


כולנו הילריות
נולדת סופר פאוור. נולדת עם פוטנציאל סופר פאוור. הוא היה שם כל הזמן והוא עדיין שם. גם אם את כבר בת 90 ואת מרגישה שזה כמעט מאוחר. עכשיו בואי תעודדי אותו להידחף מבפנים החוצה,את לא עושה את זה לבד. כל העולם עושה את זה יחד איתך. את שואלת שאלות, את

מה הסיבה שלך?
בשביל מה את עושה כל מה שאת עושה? בשביל מה את מנסה כל כך לשמור על עצמך ולהיות בריאה? בשביל מה את רוצה להרגיש טוב ולא להרגיש רע?שוב הגלגל הזה של למעלה למטה, בריאות וחולי עושר ועוני. בשביל מה את עושה את כל זה והאם תוכלי להיות שמחה להרגיש pure

You want to die happy
החרדה שמניעה אותנו, והאור שבקצה המנהרה **זה פוסט על חרדת מוות קולקטיבית. אם זה נושא רגיש מדי, בבקשה שמרו על עצמכם ותעברו הלאה** קודם כל – **הכל בסדר. אני בסדר. בריאה, תודה**. אבל מהרהרת לא מעט במוות.על היש ועל האין. על השבריריות של הכל, הזמניות, הבת חלוף שאני, שכולנו.בפקקים של

נופלים מ bliss אל החיים
מי שצועד כברת דרך במסעו הרוחני וודאי מכיר את זה. בתהליך שלנו של הכרה עצמית, יש רגעי bliss נפלאים. מפגש עמוק עם שלווה, עם אחדות, עם שקט. ואז מתישהו אחר כך מגיעה נפילה. חזרה אל נפרדות, אל אטימות אל ניתוק. ותמיד הגעגוע אל הביחד שכבר היכרנו. למה אנחנו נופלים ככה?

קרישנמורטי The network of thoughts
קרישנמורטי , הפילוסוף והמורה הרוחני 1895-1986 , מדבר בסדרת הרצאות שנתן ביולי 1981, The network of thought*, על המחשבות שלנו. איך נדמה לנו שהן שלנו בלבד, פרטיות, אך לאמיתו של דבר, הן משותפות. כל המין האנושי חולק את אותו סוג מחשבות, אותו מהלך של אמונות, המיתרגם לחשיבה, המיתרגמת לרגשות ולהרגשות.