ההמתנה

אנחנו בני האדם, יצורים החיים בין שמיים לארץ, ובתוך הקוטביות של השמיים והארץ.

אנחנו מדברים על השמיים שמקרינים עצמם אל האדמה . (yang).  אם זה בצורת מאורות השמיים, האקלים שינויים אטמוספירים ועוד דברים שמשפיעים עלינו מהשמיים שאנחנו יודעים או לא יודעים עליהם. רואים או לא רואים אותם.

האדמה סופגת את ההקרנה של השמיים אל קרבה. סופגת, מכילה בכוח נשיותה היינית, (yin), המקבלת. מעכלת ואז מבטאת החוצה, עשבים פירות עצים פרחים ועוד.

ובין שני כוחות אלה, האדם. עם רגליו אל הקרקע וראשו אל השמיים סופג תמהיל מיוחד של יין ויאנג. התמהיל הזה בתנועה בלתי פוסקת ומתחדשת, יוצר אותנו שוב ושוב, מפעיל אותנו ומשתנה אצלנו. מתוכנו הוא גם יתבטא החוצה. אצל כל אחד, התמהיל המיוחד לו.

לשמיים יש קצב ותנועה שקורית כל הזמן. אין שם קפיאה. אף רגע לא דומה לקודמו מים זזים, לחצים משתנים, כוכבים ממשיכים במסלולם, שאף הוא רגיש לתנודות היקום כולו סביבו.

האדמה, אף שנראית כה סטטית, יש לה קצב אחר, אך גם היא ללא הרף, מעכלת מפרקת מקמפסטת, מזיזה לוחות, לפעמים רועדת, לפעמים מאפשרת ואקום והתפרצויות. חיה בהרמוניה ומפנה מקום באהבה להמוני המונים של יצורים קטנים וגדולים שחיים ממש בתוכה.

ואנחנו בין השמיים והארץ חושבים שרק לנו השליטה בתנועה הגדולה הזאת. והרי גם אם נשב ולא נעשה כלום. התנועה הגדולה לא תחדל מסביבנו. בגופנו היחיד הצנוע, תאים מתחלפים מתפרקים חומרים זזים אוויר נכנס ויוצא. וכל זה בלי שנחליט או נשלוט או נעשה באופן רצוני דבר.

זה מעניין לחשוב, אם נתקלנו בבעיה שאי אפשר לפותרה, אם אנחנו חסרי אונים, ולא יודעים מה עוד אפשר לעשות. אפילו אם נעצור. נשב ישיבת לוטוס על הר ונחכה. דקות ספורות אח"כ, גופנו כבר לא אותו הגוף, השמיים השתנו וגם האדמה, וגם כל מערך הכוחות בינהם, ובטח שיכולת הקליטה והפליטה שלנו.

אולי עכשיו זה כבר נראה אחרת,

ומתעוררת לה תנועה ספונטנית וברורה. כל כך ספונטנית שאי אפשר שלא לעשותה.

איזו מתנה היא ההמתנה.

** הטקסט מקורי אך נכתב בהשראת הרצאות עם מוריי ג'ורג'י י. ג'הונסון ובארט טן ברג'.