נופלים מ bliss אל החיים
מי שצועד כברת דרך במסעו הרוחני וודאי מכיר את זה. בתהליך שלנו של הכרה עצמית, יש רגעי bliss נפלאים. מפגש עמוק עם שלווה, עם אחדות, עם שקט. ואז מתישהו אחר כך מגיעה נפילה. חזרה אל נפרדות, אל אטימות אל ניתוק. ותמיד הגעגוע אל הביחד שכבר היכרנו. למה אנחנו נופלים ככה?