fbpx

הכעס העקשן והסוד מתחת לשטיח

יש לי כעס ישן שאני לא מצליחה להרפות.
בדרך כלל הוא יושב על משהו בילדות. מכירים?
נראה לי שרובנו סוחבים אחד כזה לפחות. או משהו דומה.
אחר כך שנים משליכים את הכעס הזה על בני זוג, ילדים, שכנים ומי לא

זה כעס כל כך עקשן, גם כשכל הסיבות ברורות, גם כשההגיון כבר פתר אותו, התעלה מעליו עשרות פעמים, אנחנו נופלים אליו חזור ונפול.

למה?

למה אנחנו מסרבים להרפות מהכעס הזה מצד אחד, מצד שני לא חווים אותו עד הסוף? מה מסתתר מתחתיו שממנו אנחנו כל כך פוחדים?

זה עדין, זה קטן זה עמוק, זה עשוי מחומר של אהבה.
זה טהור כמו תינוק שרק נולד
זה תמים
וקוראים לזה
כמיהה.

כמיהה לאחדות.
כמיהה לאהבה
כמיהה לשייכות.

Image may contain: one or more people, people standing and indoor

.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט